מתי ניהלתם בפעם האחרונה שיחת מסדרון עם עובד שלכם?
מתי הקשבתם למילים שהעובד לא אמר?
כמה משאבים אתם משקיעים, אם בכלל, להלך הרוח בארגון.
עובד מתוסכל התפוקה שלו תרד, ואם יש לו חברים וקורטוב של כריזמטיות, התסכול עלול להתפשט בקרב עובדים נוספים.
אם נסתכל על מקרי קיצון, שביתות עובדים במפעלים גדולים, ברב המקרים הכתובת הייתה על הקיר ולפעמים זה התחיל אפילו ממשפט אחד שעובד אמר בקול (ומנהל לא התייחס) ואז לאט לאט בלי עוד עובדים התקבצו סביבו
עובדים מדברים בינם לבין עצמם כל הזמן, אם זה כשהם יחד בפס הייצור, בהפסקות או במפגשים במחוץ לשעות העבודה.
בעבר, כשעוד שירתי במשטרה, אמרנו לא פעם ,ספק ברצינות ספק בצחוק, שההחלטות הכי חשובות מתקבלות בכלל במסדרון ולא בישיבות. (סתם, לא באמת התכוונו להחלטות כל כך חשובות)
אבל על אותו משקל, אם מנהל רוצה לדעת מה באמת מדברים אצלו בארגון ש"יסתתר" בפינת העישון.
אבל אם מנהל יראה בהלך הרוח כנושא שחשוב לתת עליו את הדעת, הוא לא יצטרך להסתתר.
מספיק "שירד" אל העם.
שיחות לא פורמאליות עם עובדים, קפה במסדרון, סיגריה בפינת עישון.
משוב/סקר שביעות רצון- למה לא לנסח אחד כזה ולהעביר בין העובדים שימלאו בעילום שם?
אבל לא סקר רשמי, לנסח אותו בפשטות עם רצון אמיתי לדעת באמת מה העובד חושב ולא סקר שמנוסח בצורה כזו שתוביל את העובד לענות את מה שאנחנו רוצים.
לסיכום, תשקיעו בלהקשיב לעובדים שלכם ולרחשי הלב שלהם כי לפעמים זה יכול להתפוצץ לכם בפרצוף ותהיו מופתעים. עובדים שמחזיקים דברים בבטן לאורך זמן יפגעו בארגון בסופו של דבר, בין אם כקבוצה ובין כיחידים חסרי מוטיבציה. אל תפחדו להתעמת גם עם התחושות השליליות של העובדים, נהפוך הוא, זה רק יראה להם שאתם אנושיים ולפעמים התנהגות זו בלבד תפיג להם את התחושות.
למאמרים נוספים ניתן להיכנס לאתר שלי http://bullbazman.com
