על משמורת משותפת
אם בעבר לאחר פרידת זוג הורים, אחריות גידול הילדים הייתה מועברת אוטומטית לטובת האישה הרי שכיום המצב שונה, ובשנים האחרונות החלה יוזמה שנובעת מבקשת האבות לקחת חלק במעורבות גידול הילדים ובכך נוצר "הסדר משמורת משותפת" שמטרתו עיקרית לאפשר לשני בין הזוג הפרודים להיות מעורבים בגידול הילדים,
"הסדר" משמורת משותפת בגישור גירושין הפך נפוץ מאוד בשנים האחרונות וזוכה לתמיכה בבתי משפט הפוסקים שמבינים שגידול ילדים בעזרת שני הורים עשוי לתרום מאוד לטובת לחיי הילד והתפתחותו, ההסדר קובע לרוב זמני שהות מסודרים של כל הורה עם הילד בכדי למנוע חיכוכים בעתיד, טובת היליד היא זו שנמצאת בראש סדר העדיפות מבחינת כל הגורמים הקובעים במהלך.
גידול הילדים במשותף
ילדים הגדלים במערכת הורות משותפת זהו לכאורה המצב האידיאלי, אומרים שבית שלם הוא לרוב בית בריא, אבל במצב בו שני ההורים החליטו להיפרד ולחלק את אשר צברו במשותף, צריך וניתן למצוא פתרון עם מינימום נזק שיספגו הילדים, הילדים הם החלק המשותף שאותו לא ניתן לחלק או להפריד, הילדים היו לעד החלק המשותף בין שני הורים שהחליטו להיפרד זה מזו.
דרישות לאישור משמורת משותפת
כאמור בתי המשפט מבינים את הצורך שבגידול ילדים ע"י שני הורים לאחר הסכם גירושין ורואים את הילדים כערך עליון בכל החלטה המתקבלת בנושא זה, חשוב לציין מספר פרמטרים הנבדים ע"י בית הדין טרם הפסיקה על חזקת הילדים.
- שיתוף פעולה הורית - כאן נבדקת יכולת בני הזוג לתקשורת ביניהם לאחר הגירושין, האם ניתן להגיע להחלטות עם אחריות והבנה שכאשר הדברים נוגעים לילדים ניתן וצריך לשים בצד את כל החיכוכים.
- תפיסת הילדים בשני הבתים כמקומות מרכזיים - נתון אשר עולה בשיח עד יום זה האם נכון שלילדים יחיו בשתי בתים מרכזיים שבהם יוכלו לגדול ולהתפתח או לחילופין בית אחד מרכזי, במקרים שנבדקו היום ילדים שהעידו על היתרונות שבלגדול בשני בתים מרכזיים אם הדבר מתאפשר כמובן מצד ההורים, והיו כאלו שפסלו את האפשרות בטענות של בלבול וחוסר יציבות.
- מיקום גאוגרפי - חלק משמעותי כאשר מדובר על הורות משותפת הוא מיקום המגורים של שני ההורים, המיקום חייב להיות קצר על מנת לאפשר תנאים נורמליים למחיה, בתי הספר וחיי החברה של הילדים נמצאים לרוב במקום אחד וחשוב לאפשר לו לגדול בסביבה אחת ומרכזית עבורו.
פניה לגישור
הנתונים הסטטיסטים מראים שאחד מתוך שלוש זוגות מתגרשים בשנים האחרונות ועקב כך החלה עליה של אנשי מקצוע מתחום הזוגיות לתת פתרונות גישור והסכמים הקבילים בבתי משפט, פניה ישירה לבתי הדין רבניים אינו מבטיח פתרונות מוסכמים ע"י הצדדים, מעבר לעלות הגבוה של שכירות עורכי הדין המטפלים בתיק יש לקחת בחשבון את האטיות הרבה של התיקים בבתי הדין הרבני דבר שלא מקל על התהליך,
פניה למערכת גישור תאפשר לכל אחד מבני הזוג להביע את רצונותיו וצרכיו שלא תמיד נשמעות, ותאשר להגיע להסכמה הדדית באופן מהיר ויעיל, את ההסכם שנקבע מעלים על כתובים ומביאים בפני שופט בכדי לתת לו תוקף משפטי כחוק.
