הפעם בנושא קצת שונה ומרתק בדרכו
אני ממש נהנתי מהקריאה וכמובן מהממצאים
אז המחקר שלנו פורסם ב2018 European Journal of Applied Physiology
למה דווקא תאומים זהים: "תאומים זהים ידועים גם בתור תאומים מונוזיגוטים. הם נובעים מהפריה של ביצית אחת שמתפצלת לשניים. תאומים זהים חולקים את כל הגנים שלהם ורק עקב הפרעה נדירה יהיו בעלי מין שונה"
למה זה חשוב: על מנת למדוד בצורה איכותית השפעות שנגרמות כתוצאה מפעילות גופנית ללא הבדלי גנטיקה.
המחקר ניסה להבחין בהשפעות שנוצרות כתוצאה מפעילות גופנית על התאומים האחד – פעיל, והאחר - אינו פעיל, וכך אתייחס אליהם בכתיבה.
ביצוע :
יש להבהיר כי מחקר זה יחודיי משום שהוא מייצג את ההשוואה הפיזיולוגית המקיפה ביותר של תאומים עם אורך וגודל כזה של היסטורית פעילות גופנית שונה עד כה.
שני תאומים מונוזיגוטים זכרים (גיל 52 שנים) התנדבו למחקר זה "הפעיל" עוסק באופן קבוע בתרגילי סיבולת והתחרה במספר מרתונים וטריאתלון ואף זכה במדליית ברונזה בתחרות "איש הברזל" ב-2005. לעומת זאת, התאום ש"אינו פעיל" לא עסק בפעילות גופנית באופן סדיר מלבד פעילויות רגילות בחיי היומיום.
התאום "הפעיל" עבד כמאמן ספורט ומסלול בקבוצת בית ספר תיכון, התאום "שאינו פעיל" כנהג שליח במשאית.
התאומים עברו סוללת בדיקות (שנערכו מעל שלושה ימים רצופים) לניתוח:
(1) מאפיינים אנתרופומטריים ופרופילי דם.
(2) סממנים של לב וכלי דם ובריאות הריאה.
(3) גודל שריר שלם, חוזק, וכוח וסממנים מולקולריים לבריאות שרירי השלד.
היכרות וסיבתיות:
פעילות גופנית כרונית מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל סיבה ומגדילה את אורך החיים.
היעילות של פעילות גופנית מתועדת היטב ומופצת, ניכר שכל גופי הבריאות העולמיים מכירים בה ומייחסים לה חשיבות עליונה במניעת תחלואה ובאריכות חיים באוכלוסיה הכללית וזאת עקב היכולת של פעילות גופנית להשפיע לטובה על המערכות הפיזיולוגיות בגוף האדם.
מחקרים בבני אדם מתקשים לשלוט בתורשה גנטית, מה שהופך את זה למאתגר כאשר מנסים להבחין אילו מאפיינים פיזיולוגיים ספציפיים מסתגלים לפעילות גופנית, ובאיזו מידה; למרבה המזל, תאומים אנושיים זהים מונוזיגוטים (חולקים את כל הגנים שלהם) מקלים על בעיה זו - כאשר אנו חוקרים תאומים זהים שכאלה עם דפוסי פעילות גופנית שונים.
מחקרים קודמים ניתחו תאומים זהים עם הבדלים ארוכי טווח בהרגלי הפעילות הגופנית שלהם אך ללא הבדלים משמעותיים מבחינת סוג האימונים ועצימותם.
או לחלופין הבדלים קצרי טווח (חודשים-שנים ספורות) והבדלים גדולים בסוג האימון ובעצימות
(למשל, תאום אשר מקבל תוכניות אימון סיבולת בעצימות גבוהה לעומת תאום אשר לא מבצע אימון למשך מספר חודשים ספורים)
המחקר שברשותנו יחודיי כמו שציינתי (עקב כך שההבדלים עצומים גם מבחינת טווח הזמן וגם מבחינת סוג ועצימות האימונים) ונועד לחקור את ההשפעות של 30 שנות אימון בצורה עצימה אל מול 30 שנה ללא פעילות גופנית מסודרת על בריאות שרירי השלד וביצועים פיזיולוגיים בתאומים אלו.
מה מצאו:
אז בואו ונתחיל מהנתונים היבשים למורכבים יותר
יש לציין שנערכו עשרות בדיקות שונות על מנת למצוא ולאמוד את כל ההבדלים
"הפעיל" שקל 94 ק״ג ואילו "הלא פעיל" שקל 104 ק״ג (הבדל של 10 ק"ג) (BMI 31 מול BMI 27).
אחוז שומן של התאום "הפעיל" 19%, "הלא פעיל" 28% (הבדל של 36.6%)
מסת גוף רזה זהה בין התאומים (מה שאומרת שכל המסה הנוספת של התאום ש"אינו פעיל" הינה מסת שומן).
צפיפות עצם ומינרלים זהה בין התאומים.
מעבר לכך הנבדק "הפעיל" הראה רמת טריגליצרידים נמוכה יותר, LDL נמוך יותר ו HDL גבוה יותר, כמו כן רמות גלוקוז מעט נמוכות יותר.
לחץ דם של התאום "הפעיל" היה נמוך יותר ב 10 מ״מ כספית (סיסטולי) ו 20 מ״מ כספית (דיאסוטלי)
והוא הדגים צריכת חמצן מירבית טובה יותר כמו גם ביצועים אירוביים ואנאירוביים טובים יותר.
לעומת נתונים אלו גודל חתך השריר היה מעט גדול יותר אצל התאום "הלא פעיל".
כמו כן הנבדק "הפעיל" הציג יכולת נמוכה יותר במבחן כוח לחיצה ביד (מה שהחוקרים שיערו שאולי התרחש מאופי העבודה של התאום "הלא פעיל" כנהג משלוחים במשאית, עם זאת יש לציין שזוהי ספקולציה בלבד).
בנוסף התאום "הפעיל" הציג כיווץ מקסימלי וולנטרי חלש יותר בשרירי הארבע ראשי (מוזר ומעניין גם כן החוקרים שיערו שמכשיר המדידה אולטרה-סאונד שהשתמשו בו עלול לא לדייק לחלוטין).
סיכום אישי:
המחקר הנוכחי עשוי היטב מעניין ומרתק נהנתי לקרוא את כולו פעמיים פעם בשבילי, ופעם בעבור הסקירה.
סוללת הבדיקות שנערכה הינה מקיפה ביותר והממצאים משמעותיים.
כמובן שלא ניתן לייחס באופן חד משמעי את כל ההבדלים שנצפו לפעילות גופנית בלבד ויש להתחשב גם בהרגלים נוספים כמו הרגלי תזונה ושינה וכו..
אך עם הבדלים שכאלה, לא ניתן שלא להתייחס בעיקר להרגלי הפעילות הגופנית של התאומים
הממצאים תומכים בשימוש בפעילות גופנית ואימון סבולת כרוני כדי לשפר את הרכב הגוף ואת בריאות הלב וכלי הדם ומציעים שלמערכות פיזיולוגיות אלו יש אלסטיות רבה ביותר גם כאשר מדובר בתאומים זהים (ששם אולי היינו עלולים לצפות לפחות הבדלים קיצונים עקב המרכיב הגנטי הזהה).
יש לציין בנוסף שעברתי על מחקרים נוספים (ממצאים בתמונה ובכולם נמצא הבדלים משמעותיים)
אז לסיכום יש לנו מחקר מעניין מאוד שמתווסף למידע הצבור בנושא פעילות גופנית והפעם גם בתאומים זהים
זהו מסר אשר יש להמשיך להפיץ בנוגע לחשיבות של ביצוע פעילות גופנית עבור בריאות האוכלוסיה.
אז אם אתם רוצים לקרוא עוד יש לי בבלוג מלא תוכן מעניין ומבוסס
אם תרצו מוזמנים ליצור קשר לגבי כל שאלה ( בתחתית העמוד באתר שלי)
יצירת קשר באתר שלי - https://www.ronthefitnessnerd.com/
ואחזור אליכם בהקדם.
