תקופת הגירושין, זו תקופה מאוד לא פשוטה ומתונה רגשית לא רק עבור בני הזוג עצמם אלא במיוחד עבור הילדים המשותפים. חלק בלתי נפרד של הסכם הגירושין זה חלקוה של זמני השהות של ילדים. אם הגירושין מתקיים בהסכמה של שני הצדדים, אז גם בנושאים הקשורים לילדים מגיעים מאוד מהר להסכמה.
כאשר מדברים על משמורת ילדים בדרך כלל מתייחסים למשמורת משותפת, יחדנית או מפוצלת. נתחיל מהאמצע: משמורת יחדנית, זו משמורת שהייתה מקובלת לרב לפני מספר שנים. במשמורת זו ילדים נשארים להתגורר עם הורה אחד ובבית אחד ולגבי ההורה השני חלים הסדרי ראייה.
משמורת משותפת יותר מקובלת בימינו ולפיה שני ההורים מתחלקים שווה בשווה בטיפול ובגידול של הילדים. בנוסף, זה אומר שילד יגור פרקי זמן שווים בבית של כל הורה. זה הסדר שמאפשר לילד אינטראקציה עם ההורה בתנאים של הבית. כלומר יש זמן ומקום להכנת שיעורים, ארוחת ערב, מקלחת, סיפור לפני השינה וגם התנהלות בוקר כמו התעוררות, הכנת ארוחת בוקר, דרך לבית הספר ועוד. כל המטרה של משמורת משותפת היא לא לפגוע בקשר הורה – ילד.
משמורת מפוצלת, יכולה להיות במידה ובמשפחה יש מספר ילדים. לפיה ילדים מתחלקים, כאשר מספר הילדים עוברים לגור עם האב ואחרים נשארים עם אמא. משמורת הזאת מאשרים במקרים מיוחדים בלבד.
אפשר לקבוע את המשמורת במספר דרכים. קודם כל וזה הכי טוב, במידה ושני הצדדים הגיעו לבד להסכמות מתוך רצון של שניהם להיות מעורבים בגידול וטיפול בילדים וכמובן לשתף פעולה בניהם לצורך מטרה זו. לאחר שהורים הסכימו הם צריכים לגשת לבית משפט לענייני משפחה ולאשר את ההסכם.
אם ההורים לא יכולים להגיע להסכמה לבד אז הם יכולים להיעזר בשירותי מגשרים. כאשר תפקיד של מגשר או מגשרת להביא את בני הזוג להסכמה בעזרת גישור על הפערים. לאחר שבני הזוג יגיעו להסכמה, הם גם צריכים לגשת לבית משפט כדי לאשר את ההסכם.
במידה ואין בפשרות בני הזוג להגיע להסכם ופערים גדולים מידי, עד כדאי כך שמגשרת אינו פתרון יעיל, אז פונים לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. במקרה כזה בית המשפט יקבע את המשמורת על פי טובת הילד, לצורך זה יצטרכו לבחון חוות דעת של המומחה או מה שנקרא תסקיר סעד. במידה ומדובר על ילדים מתבגרים אז רצונם יהווה משקל מסוים בקבלת החלטה.
