כמה אנחנו רוצים לשמוע מהילד שלנו מה עובר עליו בבית הספר, מה קורה שם איתו?
איך הוא מרגיש? איך הוא עם החברה ואיך החברה איתו? מה הן המחשבות שלו בשעות ההפסקה ובשעות השיעורים? האם הוא מאוד רוצה להשתתף בשיעור אבל אין לו האומץ כרגע לענות? האם יש מורה שקצת קשה איתו? האם הסנדוויץ באמת היה טעים?
כמה היינו רוצות להיות זבוב קטן על הקיר בכל מקום בו הילד הולך ונמצא
כל כך היינו רוצות לדעת להרגיש ולהיות שם בשבילו תמיד וכל כך אנחנו רוצות את השיתוף הפעולה שלו בתחושותיו, ברגשותיו , לפעמים יש רגעים במהלך היום כאשר מגיעים הביתה הכל כבר נשכח, ויש ילדים שבכלל את שומעת מהם את התשובות לשאלה שלנו של "היי חמודי, איך היום בבית הספר"?
והם עונים: "בסדר" סתמי כזה, זורקים את התיק באיזו פינה בבית ואצים רצים לעיסוקיהם.
אנחנו רוצות להאמין להם, ולא כל כך מצליחות. לפעמים גם קצת נעלבות – הרי פטרו אותנו בלא כלום.
ככה אנחנו כבר לא האוזן הקשבת שהם כל כך רוצים, ואם באמת לא טוב להם אולי כן טוב?
אז, קודם כל, ייתכן ובאמת הכל טוב ובסדר, למה לא, בעצם? איך אומרים: "נחשוב טוב – יהיה טוב".
לשם מה כל-כך חשוב ללמד את הילדים שיתוף רגשי?
שיתוף רגשי מאפשר לנו כהורים הצצה לעולמם של הילדים שלנו. כאשר אנו, ההורים, בתמונה, אנו יכולים לעזור או לפחות לתמוך וללוות. אנו גם מרגישים רגועים כשאנו יודעים מה קורה עם הילדים שלנו, אנו מרגישים קרובים אליהם.
אנחנו יכולים גם לראות תמונה ברור יותר, הרי גם אנחנו היינו שם ועברנו כמעט את אותן החוויות, יש לנו מלאי של סיפורים וכמובן נסיון חיים ואנחנו רוצים שגם הילדים שלנו יהנו מהידע שלנו, שידעו לסמוך עלינו.
במיוחד בגיל ההתבגרות הילדים זקוקים להכוונה ללמידה ולפיתוח כישורים חברתיים. הורים ששמרו על ערוץ פתוח על ילדיהם, זוכים להיכנס "בסוד העניינים" ולהדריך את ילדיהם שנמצאים בתקופה לא פשוטה.
ילדים בסיכון הם ילדים שאין להם ערוץ פתוח עם מבוגר משמעותי בחייהם הכישורים החברתיים שלהם ברמה מאוד נמוכה עד כי לא קיימת מה שמאוד מפריע להם להשתלבות בחברת ילדים אחרים, בלימודים וגם במשפחה. כדי שלא להגיע למצב כזה, על ההורים לבנות את מערכות היחסים שלהם עם ילדיהם כבר מגיל צעיר. התשתית למערכות יחסים תקינות היא השיתוף הרגשי.
חשוב לתת לילד את ההרגשה שיש לו "מבוגר שניתן לסמוך עליו" מבוגר שיגן עליו ושאליו הוא יכול לפנות תמיד בכל מצב ובכל שאלה, שלא יתבייש לספר שום דבר, שתמיד אם ירצה לשאול שתיהיה לו כתובת.