מאמר זה ניתן יהיה להרחיב בנושאים כגון: צו עיקול, עיקולים בהוצאה לפועל, עיקול משכורת, צו עיקול מקרקעין, כיצד מטילים עיקול, כיצד מבטלים עיקול, מהם סוגי העיקולים השונים.
כולנו שמענו פעם את המילה עיקול. אך מהו עיקול?
צו עיקול הוא מעין “הקפאתו” של רכוש מסויים.
כאשר אנחנו מדברים על רכוש, הכוונה הנה: הן רכוש הנמצא בידי חייב כלשהו (אדם החייב כספים לנושה מסויים או למספר נושים) או רכוש הנמצא בידי צד שלישי המחזיק את אותו רכוש עבור אותו חייב.
שלב ראשון:
הקפאתו של אותו רכוש מתבצעת באמצעות רישום ה”הקפאה” של אותו נכס של החייב או המתנהל עבורו - במאגר בו רשום הרכוש.
זוהי ההגדרה הכוללנית של המושג "עיקול". מושג זה מכונה גם "עיקול ברישום".
שלב זה הנו השלב הראשון ומהווה "שלב פרוצדורלי".
שלב זה נועד להקפיא את נכסי החייב או נכסיו של זה האמור להיות חייב בעתיד על פי תביעה או דרישה וכו’.
מהוא השלב השני בעניין העיקול? הרי רישומו של העיקול אינו יכול להועיל אם הנושה אינו מקבל את כספו.
השלב השני:
לאחר מכן מגיע בדרך כלל השלב השני.
לאחר שהעיקול נרשם ואותו נכס של החייב ”הוקפא” לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום - כלומר אותה הקפאה, תהפוך ליכולת של ממש לקבל את הכספים מאותו עיקול.
כלומר יש לגרום לכך שאותו נושה שביקש את ההקפאה, יוכל לממש את העיקול, דהיינו מימוש העיקול על מנת לקבל את הכספים מאותו רישום.
כאמור, רישום עיקול יכול להתבצע אצל גורמים המנהלים מאגר נתונים, או אצל צדדים שלישיים המחזיקים נכסים עבור אנשים או גופים שונים, או רישום העיקול אצל החייב עצמו וכו’.
דוגמא לרישום העיקול אצל צדדים שלישיים יכולה להיות עיקול משכורת אצל מעביד, עיקול חשבון בנק. לעומת זאת רישום העיקול יכול להיות אצל החייב עצמו כגון - עיקול מטלטלין של החייב בביתו ועוד.
דוגמאות לעיקול ברישום ומימושם:
עיקול בהוצאה לפועל:
בהוצאה לפועל ניתן להטיל מספר צווי עיקול כגון:
א. עיקול חשבון בנק, עיקול קופות גמל, עיקול קרנות השתלמות, עיקול עיקול רכב, עיקול ציוד כבד, וכו’.
ב. עיקול משכורת אצל המעביד אצלו עובד החייב.
ג. עיקול מקרקעין כגון עיקול דירתו של החייב או עיקולו של מגרש בבעלות החייב.
ד. עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשותו או בביתו של החייב.
כאמור לעיל, העיקולים הללו מבוצעים כ"עיקול ברישום" ברישום ולאחר מכן יכול בעל החוב לדרוש את מימוש העיקול שנרשם.
הצורך בהפרדת הליך העיקול לשני שלבים (עיקול ברישום -מימוש העיקול):
הצורך במניעת הברחת הנכס: הליך העיקול ברישום נועד למנוע מהחייב להבריח את אותו נכס שבבעלותו.
כלומר למנוע מהחייב להעניק את הנכס במתנה, למכור אותו, לשעבד אותו כגון במשכנתא. כמו כן נועד ההליך למנוע מהחייב לפרוע את אותו נכס אם מדובר בקופת גמל, קרן השתלמות, תכנית חיסכון, וכו’.
הליך רישום צו העיקול מונע מאותו גוף אצלו נרשם העיקול - לאפשר דיספוזיציה (שינוי בבעלות בנכס) באותו נכס השייך לחייב..
דבר זה יאפשר בסופו של יום לנושה - לממש את העיקול שנרשם – אם תקבע כך הערכאה שהעניקה את האפשרות לרישום צו העיקול מלכתחילה.
דוגמאות:
דוגמא ראשונה:
אדם מסויים חייב לי כספים. פתחתי כנגד החייב תיק הוצאה לפועל והגשתי בקשה לעקל את המיטלטלין של החייב.
לאחר אישור הבקשה ותשלום האגרה המתאימה, אנשי ההוצאה לפועל יבקרו בביתו של החייבויבצעו רישום של המיטלטלין בביתו.
דבר זה ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם בצורת הוצאת הרכוש, מכירתו, הענקתו וכו'.
זהו הליך רישום העיקול. לאחר מכן יהא הנושה רשאי לבקש את מימוש העיקול - דהיינו מכירת המיטלטלין וקבלת הכספים שהתקבלו כתמורה עבור מכר המטלטלין.
קרי, אם יבקש הנושה לממש את העיקול תוך תשלום האגרה המתאימה - המיטלטלים שנרשמו, יוצאו מחזקת החייב וימכרו (בכפוף לסייגים בחוק בדבר מיטלטלין שלא יוצו מדירת החייב).
התמורה הכספית אשר תתקבל ממכירת מיטלטלין אלו - תועבר אל הנושה שביקש את מימוש העיקול (גם זאת בסייגים מסויימים).
דוגמאות נוספות.
דוגמא שניה:
אדם מסויים פיתה אותי להלוות לו כסף והוא לא ביצע את החזר ההלוואה.
הגשתי נגדו תביעה בבית המשפט. התביעה נדונה - וקיבלתי פסק דין כנגדו להחזרת סכום כסף.
החייב מסרב לפרוע את החוב.
פתחתי כנגדו תיק בהוצאה לפועל, אולם זה לא פורע את החוב גם לאחר שנמסרה לו האזהרה מההוצאה לפועל.
בשלב זה, ניתן לבקש לעקל לחייב נכזים וזויות כגון: חשבון בנק, קרנות השתלמות, קופות גמל, משכורת, מקרקעין, מיטלטלין בדירתו ועוד.
העיקול יתבצע בשלב הראשון באמצעות רישום עיקול על אותו נכס.
רק כאשר אני אבקש לממש את העיקול שנרשם, יכול רשם הוצאה לפועל לאשר את הבקשה שהגשתי למימוש העיקול.
כלומר רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר את מכירת הנכס המעוקל, או פרעון אותה קופה והעברת התמורה אלי - על פי סכום החוב בתיק.
דוגמא שלישית.
במקרה של סכסוך בין שותפים בנכס מסויים (לרבות בגירושין). מעוניין צד מסויים בחלוקת אותו רכוש.
במקרה זה ניתן להגיש בקשה לעיקול הנכס אובקשה להימנעות מעשיית עסקה באותו נכס.
כל זאת כדי שהשותף השני לא יבצע דיספוזיציה בנכס. (מכירה, שיעבוד, העברה במתנה וכו')
כאמור רישום העיקול יהיה ברישום בלבד.
רק בסיום ההליך המשפטי או במהלכו, בית המשפט יחליט אם אותו עיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
ההבדל בין עיקול נכס בלשכת האכיפה והגביה לבין עיקול נכס בערכאה כגון בית משפט:
העיקול בבית משפט יבוצע לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות מסויימת בנכס של אחר. זאת כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין לכשיינתן.
לפיכך, לרוב יבוצע הליך הטלת העיקול לשם הקפאת הנכס ודיספוזיציה.
זאת כדי לאפשר מצב בו במקרה של זכיה בתביעה, הנתבע א יוכל להבריח את הנכס.
באמצעות מהלך זה, התובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה שנפסק לטובתו.
זאת בעוד שבהליך בלשכת האכיפה והגביה (הוצאה לפועל) מבוצעים הליכי גביה ואכיפה.
בלשכה זו, מבוצעות פעולות העיקול לרוב כדי לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב מתוקף פסק דין, עילה שיטרית ווד.
ניתן לבקש להטיל עיקול עוד בטרם אגיש תביעה בבית משפט:
ניתן לעקל נכס מסויים, אף טרם הגשתי תביעה משפטית וטרם נקבע כי חייבים לי כספים!
כאשר קיים חשש שאם אפנה לבית משפט בתביעה משפטית, הנתבע יבחין בכך ויבריח את נכסיו - כל זאת כדי לסכל את ביצוע פסק הדין הכספי שיינתן לטובתי.
מה ניתן לעשות במקרה זה?
במקרה זה אני יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להטלת עיקול זמני על נכסי הנתבע - הבקשה אף יכולה לדון במעמד צד אחד.
כלומר, אני יכול לבקש להטיל צו עיקול זמני, במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע.
זאת לעומת הגשת בקשה לגביית חוב בגין תיק פתוח המוגשת בלשכת האכיפה והגביה (הוצאה לפועל) – בה אני לא צריך לשכנע את רשם ההוצאה לפועל בנוגע לצורך בהטלת העיקול.
בקשת עיקול במעמד צד אחד אשר תוגש בבית המשפט יכולה להיות מוגשת ללא ידיעת הנתבע ואף להתתברר בשלב ראשון - ללא נוכחות הנתבע.
אם בית המשפט ישוכנע כי במקרה הספציפי שלנו התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד - הוא יעניק צו העיקול.
לאחר הענקת צו העיקול - אהיה רשאי לרשום עיקול זה במרשמים הרלוונטיים כפי שייקבע על ידי בית המשפט בצו העיקול שינתן.
מהם התנאים הבסיסיים הנדרשים בהטלת צו עיקול זמני?
בדרך כלל ינתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד רק לאחר שהתובע יציג בפני בית המשפט ראיות לכאורה להוכחת תביעתו.
כמו כן עליו להצביע על סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וכן לשכנע את בית המשפט כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסק הדין אל הפועל.
זאת כיוון שקיים חשש שהנתבע יבריח נכסים או שיגרם נזק שלא ניתן להשבה.
כלומר בדרך כלל יתנה בית המשפט את מתן צו העיקול במעמד צד אחד כאשר התובע ישכנע את בית המשפט:
כי קיימת עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה.
כי קיים חשש סביר, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
הצד המבקש מבית המשפט צו עיקול, יחויב בדרך כלל, להפקיד התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת וזאת כתנאי לקבלת הצו, .
זאת להנחת דעתו של בית משפט.
הדבר נועד לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) אם בית המשפט ידחה את התביעה או במקרה של פקיעת הצו.
מהו מעמדו של צו עיקול במדרג הזכויות הקנייניות:
העיקול ברישום מהווה דרגה נמוכה מבחינה זו שהעיקול הוא זכות המונעת פעולות.
אולם העיקול אינו מקנה זכויות קנייניות בנכס ולפיכך הנו בעל היבט דיוני בלבד – שלא כמו במקרה שקיים שיעבוד על הנכס.
לפיכך, לשאלה מי הטיל את העיקול ראשון בזמן - אין משמעות.
לדוגמא - מרגע שהוטל העיקול בלשכת האכיפה והגביה - (הוצאה לפועל), יכולים ליהנות מפירותיו כלל הנושים בלי להתייחס לשאלה מי הטיל את העיקול.
כלומר כל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול.
מאחר ועיקול הנו כלי דיוני - כל עוד לא מומש, אזי - הנכס ממשיך להיות בבעלות החייב.
אולם כל עוד אותו נכס מעוקל – לא ניתן לעשות בו דיספוזיציה - כלומר - שינויי בעלות או שינויי זכויות.
רישום העיקול כלפי "כולי עלמא":
מרגע שנרשם צו עיקול, המרשם פועל כלפי כולם - באופן פומבי. הדבר נועד למנוע תקלות כגון: נטילת משכנתא על נכס מעוקל ו/או שעבודו ועוד.
לאחר שעיקול מקרקעין נרשם בלשכת רישום המקרקעין או בחברה משכנת או ברשות מקרקעי ישראל - אזי העיקול מהווה הודעה לכלל האנשים כי הנכס “מוקפא” לשינויים.
כל זאת עד להחלטת בית המשפט או עד למימושו אם יהיה פסק דין בנוגע לכך. כך יוכל כל אדם לשקול את מעשיו בבואו לרכוש את אותו נכס או למשכנו או לשעבדו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי - ובכל מקרה יש לפנות לעורך דין לקבלת ייעוץ פרטיני.
