כיצד נשמור על בעלי חים המוגנים בישראל?
אנשים האמונים על שמירת הטבע עוסקים במאבק מתמיד הנעשה בשל הנסיגה המתמדת בשל ההשפעה של האדם. עובדה זו, קיימת גם בישראל שהיא מדינה קטנה שקצב ניצול משאבי הטבע שבה, גובר ומי שמשלם על כך הינו עולם החי. ממש כמו בשאר מדינות העולם, ישראל הקצתה חלק גדול משטחיה לטובת שמורות הטבע, גנים לאומיים ויערות מה שמהווה כרבע משטחה הכולל של ישראל. רשות שמורות הטבע, הנהיגה חקיקה מתאימה. ארגון זה, אף מגובה בתמיכה ציבורית וכן בגופים או ארגונים ירוקים שהם בעלי השפעה רבה.
גם מרחב המחיה של בעלי החים רק הופך לקטן וצר יותר וישנה רשימה שלמה של מיני בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה. ההכחדה, נקבעת על פי המדדים השונים ובהם שטח התפוצה, גודלה של האוכלוסייה והשינויים שהיו בה. יש לדעת כי על פי הרשימה של "הספר האדום" קיימים 450 מיני בעלי חוליות שהם כ-37% בסכנת ההכחדה. מלבד זאת, בשנים שעברו, נכחדו כ-28 מינים של בעלי חוליות אל מול 4 שהושבו מחדש והוחזרו לטבע. בישראל, ישנם כ-103 מיני יונקים ובגלל המגוון של הנוף והשפעת האדם באזורי הארץ, ישנם כאלה אשר התאימו את עצמם של אותו בית גידול, למשל באזור החוף בארץ, אפשר למצוא מיני מכרסמים אשר מתאימים לחיים בשטח החולות וכן, צבאים אשר למדו לשרוד בתנאי מחיה של יערות נטועים.
עתיד חיות הבר נראה די מדאיג- מה ניתן לעשות?
המצב מראה, כי עתיד חיות הבר נמצא בסכנה ממשית, כשליש ממיני היונקים הינם עטלפי חרקים {32 מינים}, רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה לאחר שנפגעו מהרעלות במשך שנים, סכנת ההכחדה אינה פוסחת גם על היונקים הגדולים אשר בהם נכללים טורפים כגון צבועים, אשר חייבים לחות בשטחי מחיה גדולים אשר בשל הגידול בבניה ובשטחים הציבוריים ותשתיות הכבישים רק מצטמצמת יותר. ניתן לראות גם איזה שהוא פרדוקס כגון שועלים, נמיות,תנים וחזירי בר שהאדם סיפק עבורם שפע של מקורות מזון. אלה התרבו ומזיקים לגידולים החקלאים וכן רשות הטבע והגנים, מפעילה מדיניות של דילול אוכלוסין של מינים אלה כאשר הדילול נעשה בירי. מדיניות זו גרמה לאגודות לזכויות בעלי חיים להתקומם, אך אנשי שמורות הטבע והגנים, סבורים כי פעולה זו הינה הכרחית.
מצד אחד, יש לעצור את הציד, ההרעלות וקצב גידול האוכלוסייה. יש להימנע מבנייה ולנצל נכון יותר את הקרקע. במידה ודברים אלה לא יתבצעו, סכנת בעלי החיים בהכחדה רק תחמיר. הגיע הזמן שגם בני האדם יתחילו לתת יד ולשאוב תועלת גדולה מעולם החי והצומח, כך שישמרו יותר באופן זה גם על סביבתם.
מה קורה ליונקים הימיים ושאר בעלי החיים הימיים בישראל – האם גם הם בסכנת הכחדה?
בעולם קיימים סוגים של צבי ים ושניים מהם חיים בישראל באזור הים התיכון, אך הבעיה שגם הם נמצאים בסכנת הכחדה. בגלל התנופה של פיתוח חופי ישראל, מרחב המחיה של צבי הים מצטמצם וכן הרבייה של זוחלים נדירים אלה. צבי הים בגלל שהם יוצאים מהים לרבייה ודגירה על ביציהם, האדם מהווה המקור הראשון להכחדתם. יש לשמור על קיני הצבים ולגידול צבי הים בשבי על מנת להשיבם לאזור הטבעי שלהם בים. צעדים אלה הינם על בסיס חוקה בינלאומית, כאשר ישראל נמנית גם היא על חוקה זו.
אחד מהיונקים הימיים המוכרים ואהובים על פני אנשים רבים הינם הדולפינים. בישראל חיים דולפיני בר בחופי ישראל והם זוהו בידי חוקרי מחמ"לי. למעשה ישנם 300 דולפינים בחופי ישראל הנמצאים בסכנת הכחדה. האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאביו {IMMA}, הכיר במשימה והכריז על החופים של ישראל כאזור חשוב לשני מיני דולפינים החיים בישראל באופן קבוע, הדולפינן המצוי והדולפין המצוי. זהו הישג חשוב היות וקיים מאגר מידע ענק שיצרו חוקרי מחמ"לי ואוניברסיטת חיפה במשך 30 שנים של מחקר הדולפינים לאורך חופי הארץ. עד לשנת 2017, כתבו עבור רשות הטבע והגנים תוכנית ניטור ליונקים ימיים בישראל, על מנת לקדם את המחקר האקולוגי הארוך של היונקים ולגרום לשימור טוב יותר של בעלי החיים הימיים הללו. התוכנית הועברה לאישור מומחי אמנת ברצלונה ואושרה כאשר הם רק הוסיפו כמה הערות קטנות. ישראל, הינה מהמדינות הבודדות בעולם כמו בוסניה ורוסיה שאינן חתומות על אמנת ACCOBAMS הבינלאומית, מה שמהווה תעודת עניות לישראל. למרות כל המהלכים המבורכים הללו לשימור היונקים הימיים והנדירים בחופי ישראל, נותרה עדין כברת דרך ארוכה.
