זה לא סוד שבשנים האחרונות מחירי הדירות בתל אביב לא מפסיקים לעלות. המסעדות, התרבות, האווירה המיוחדת, הים ובעיקר אווירת החופש – כל אלה הופכים אותה לעיר ללא הפסקה שכל כך הרבה רוצים לגור בה. בה ולא בכל עיר שכנה, שהמחירים בה הם בסביבות 20% פחות, דוגמאת הפרויקטים של פסגת דן.
בתקופה של עשור, מחיר הדירות בה זינקו ואף הוכפלו. היא העיר השנייה בגודלה שהייתה ונשארה המקום שאליו נוהרים צעירים ומבוגרים, רק בשביל להיות במרכז העניינים. זה לא מקרי שהמחאה החברתית של קיץ 2011 שהעלתה את בעיית הדיור לשיח הציבורי, התקבעה דווקא בשדרות רוטשילד בעיר.
המחאה של קיץ 2011 הייתה משהו חדש, משהו שלא היה כאן והייתה תחושה שהציבור הולך לשנות משהו בהתנהגות שלו. אך התחושה האישית שלי היא ששום דבר לא השתנה, אנשים ממשיכים לקנות דירות בהון של כסף, ולהשכיר בסכומים לא הגיוניים. במקום ללכת לגור בערים הקרובות, שבהן נוסעים רבע שעה בשביל להגיע למרכז, לקנות דירות יפות בפרויקטים דוגמאת פסגת דן בהרבה פחות כסף, אנשים ממשיכים להילחם על המגורים מעל בית הקפה הכי טוב, ודקה הליכה מחוף הים, ועל זה הם משלמים ביוקר.
לסיכום, אנשים ימשיכו לקנות במחירים היקרים, רק כדי להתעורר לזוהמה של תל אביב, העיר ללא הפסקה, שבאמת לא נחה לרגע. אם יש משהו שאי אפשר להגיד עליה, זה שמשעמם בה. למרות שאם תשאלו אותי, עדיף לקנות בהרבה יותר זול בפרויקט של פסגת דן, לחזור ל"שקט" היחסי של רמת גן ולבוא לבלות בתל אביב.
from feed:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7462517
