איך להיות בעל חברה מצליחה בגיל 30 בלבד?
אני רועי פורטס, תכף בן 39, למדתי בפנימיית "הכפר הירוק".
אני מתחיל מזה, כי בעצם, שם הכל התחיל.
מאז שאני מכיר את עצמי, הייתי ילד מאוד עצמאי, שורד, לא הייתה לי ברירה אחרת,
כשאתה לומד בפנימייה אתה נחשף להמון דברים, שמה שנשאר לך זה בעצם להתחזק ולשרוד.
כשהייתי קטן שאלו אותי מה ארצה להיות כשאהיה גדול? ואני עניתי "מצליח".
לא ידעתי עדיין מה אני רוצה לעשות, או למה אני מתחבר יותר, רק ידעתי שזה זורם לי בדם, לעשות כסף, להיות בעל כוח ולהצליח.
כשהייתי קטן, היה לי חיבור גדול לבזים, היה נראה לי מאוד מושך הציפור הענקית הזאת שמעופפת במעגלים, מצד אחד מאוד מהפנטת, מצד שני מאוד מפחידה, הייתי מטפס על עץ בלי פחד, תופס אותם ומשחרר לחופשי, הייתי אוהב לראות אותם עפים להם בלי דאגות בשמים הכחולים.
עם השנים, כשהכרתי את אשתי, התחברתי לתחום האבטחה, עבדתי בחברה של המשפחה שלה, עשיתי קורסים ולמדתי את התחום על בוריו.
הבנתי שאני מאוד טוב בזה, ולא רק בזה, בניהול של זה.
ובגיל 30, בשנת 2010 החלטתי להקים את החברה שלי "בז בטחון", אפשר להבין מהשם שהאהבה לבזים עדיין קיימת.
החברה גדלה בקצב מסחרר,ובמהרה נהייתה לאחת המצליחות באזור, עשיתי את זה באופן מושלם.
המתחרים נלחצו, ניסו לשים רגל, אפילו שכרו עובד שכל תפקידו היה להוריד את המדבקות שלי ברחובות.
זה בהחלט היה מאתגר, אבל גם מאוד שוחק.
ולכן, ב2015 קיבלתי הצעה מאחת מהם, ופשוט שיחררתי.
מכרתי את החברה שלי.
המסקנה שלי, בסופו של יום -
לא צריך לרצות להיות עשיר או מצליח, אפשר לאהוב משהו וללכת איתו עד הסוף לא משנה כמה מרוויחים מזה, העיקר להנות ממנו, לקום בנחת בבוקר ולדעת שאנחנו הולכים לעבודה כי אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ולא כי אנחנו צמאים להיות עשירים, כי אחרת נכנסים לזה באופן אינטנסיבי מאבדים את הכל מסביב ואפילו את עצמך, והמחיר לא שווה את זה.
צריך תמיד לזכור לקום בבוקר בשביל הילדים שלך או בשביל מי שאתה אוהב, ולא בשביל ההצלחה.
אסור לתהילה להיות מסנוורת.
אז היום אני אמנם לא בעלים של חברה, ובטח לא עשיר,
אבל יש לי משפחה טובה, וילדים מדהימים, ואין ספק שזה הכל בחיים.
לכן, אני רועי פורטס, מודה שהיום יש לי הכל ואין ספק שאני מצליח.
