משמורת ילדים
זוגות נשואים רבים מחליטים בשלב כלשהו של חייהם להיפרד (עורך דין דיני משפחה), גם כאשר יש להם ילדים משותפים (חלוקת רכוש). סוגיית הילדים בגירושין היא סבוכה, מפני שעל אף שלרוב לא טוב לילדים לחיות בבית שבו אין אהבה וכבוד הדדי בין ההורים, הרי שפירוק הזוגיות גם הוא פוגע עד מאד בילדים, לא רק במישור הרגשי אלא גם במישור הטכני, בו הילדים צריכים פתאום לחלק את זמנם בין שני בתים ושני הורים, שהיו פעם יחידה אחת. סוגיית המשמורת על הילדים היא סבוכה, במיוחד בשנים האחרונות. בעוד שבעבר ברור היה, כי האם היא זו שמגדלת את הילדים, הרי שכיום אבות רבים מעורבים באופן מלא ואינטנסיבי בגידול הילדים. לכן הדיון על משמורת ילדים צריך להתנהל לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.
סוגי משמורת
חזקת הגיל הרך קובעת, גם כיום, כי ילדים עד גיל 6 נמצאים אוטומאטית במשמורת האם. אך דבר זה נתון לשינוי (הסכם ממון), אם האם אינה מסוגלת לגדל את ילדיה, ולהבדיל, אם ההורים מסכימים ביניהם על משמורת משותפת. כאשר האם מקבלת משמורת על הילדים, מקבל האב הסדרי שהייה מדי שבוע באופן קבוע. במשמורת משותפת גרים הילדים אצל האם במשך מחצית השבוע ואצל האב במחצית השנייה או לפי הסדרי שעות אחרים, והכל בהתאם לסיכום בין שני בני הזוג. העיקרון במשמורת משותפת אינו חלוקת זמן שווה, אלא מדובר בענין מהותי בו יש לילדים שני בתים נפרדים ולהורים יש אחריות משמורנית משותפת.
איך מחליטים
ההחלטה על סוג המשמורת נתונה תחילה בידיהם של ההורים, אולם במקרים רבים, שבהם אין הסכמה בין ההורים, יפסוק בית המשפט בנושא. השיקול העיקרי שעומד בפני בית המשפט בדיוני משמורת ילדים הוא טובתם של הילדים עצמם – האם יהיה להם טוב יותר כאשר שני ההורים יהיו נוכחים בחייהם באופן שווה? ואולי דווקא בביתו של הורה אחד ייטב להם? השיקולים הללו מהווים בסיס להחלטות בנושאי המשמורת.
יתרונות וחסרונות
לכל שיטת משמורת ישנם יתרונות וחסרונות, אולם כאשר הדיון נעשה כראוי, יכולים כל הצדדים להשיג את הטוב ביותר עבורם ועבור ילדיהם, כדי שחייהם של בני הזוג הפרודים ושל ילדיהם יוכלו להמשיך ולהתקיים באופן הבריא ביותר, ובמינימום נזק רגשי.
