ביקורת פנים היא חלק משירות שניתן על ידי אנשי מקצוע עבור קהל יעד מגוון ובו חברות פרטיות, ארגונים מסחריים ומוסדות ציבור. בכל אחד מהמוסדות הללו, יש לפנות אל המבקר כאשר עולה חשש להתנהלות לא תקינה מצד המנהלים או העובדים. במקרים מן הסוג הזה, נקודת ההנחה היא שמבקר פנים יכול לחשוף את הליקויים ואף להביא לשיפור בפעילות הארגון בטווח הקצר והארוך.
בנוסף, צריך לפנות אל מבקר פנים כאשר עולה דרישה לכך מטעם רשויות החוק או הרגולציה. החוק בישראל מחייב ביקורת פנים על מוסדות שונים והוא גם מגדיר את התדירות שלה מצד אנשי מקצוע שונים. בפועל, מי שאחראי על ניהול מוסדות מן הסוג הזה גם אמור להקצות את המבקר ולדאוג שהוא יגיש דוח ממצאים מפורט ומנומק.
מה כוללת ביקורת פנים?
הדרך הכי טובה לדעת מתי יש לפנות למבקר פנים היא להבין את אופי העבודה שלו. אם מדובר בחברות ציבוריות, הדגש הוא על ביצוע סקר סיכונים כולל ובניית תכנית ביקורת שנתית ורב שנתית שמבוססת על התוצאות שלו. בתוך כך, מבקר פנים אחראי על ניהול סיכונים לחברה או לחילופין על סיוע למנהל הסיכונים בחברה והוא גם צריך לבדוק עמידה בתכניות אכיפה פנימיות, בהוראות ISOX וכללי הממשל התאגידי.
לשם השוואה, ביקורת פנימית בעמותות וחברות לתועלת הציבור כוללת עריכת סקר בקרה פנימית למיפוי תהליכי העבודה ובניית תכנית ביקורת רב שנתית שמבוססת על סקר הבקרה. לעומת זאת, בחברות פרטיות יש שירותי ביקורת שמתואמים לפי צרכים ספציפיים של המנכ"ל ותוך דגש על נקודות התורפה של הארגון.
החשיבות של מעורבות המבקר
מבקר פנים שמעורב בהתנהלות החברה, המוסד הציבורי או הארגון הפרטי יכול לשפר את הביצועים שלה בטווח הקצר והארוך. ביקורת פנים מבוססת על הידע של המבקר ועל ממצאים שהוא מחלץ מהשטח ולכן היא אמינה ומשכנעת.
כמו כן, המעורבות של מבקר פנים חשובה כי הוא עוזר לחברה או לארגון לעמוד ביעדים. בכך שירותי המבקר הופכים משתלמים עבור כל הצדדים ומונעים נזקים בלתי הפיכים ופגיעה במוניטין.
